פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
2647-06
25/04/2006
|
בפני השופט:
דורית רייך - שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד טלי בר-און
|
הנתבע:
לוי משה - בעצמו
|
| הכרעת דין |
הנאשם, משה לוי יליד 1980, הורשע על פי הודאתו בספסרות ובשידול לספסרות, עבירות על סעיפים 194א(א) ו-30 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
"החוק").
יאמר, כי מיד בישיבתו הראשונה של בית המשפט, הנאשם הודה שבתאריך 15.09.04 הציע לשוטר סמוי 4 כרטיסים למשחק כדורגל, שערכם הנקוב הנו 110 ש"ח, במחיר של 170 ש"ח. בנוסף הודה ששידל קטין יליד 1987 לספסר בכרטיסים, והורה לו למכור אותם במחיר העולה על ערכם הנקוב.
בטיעוניה לעונש, הגישה התובעת, עו"ד בר-און, גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, במ/1. היא טענה, שהעובדה, שלצד העבירה קבועה ענישה כספית בלבד, משקפת את תכליתו של המחוקק, להלחם בעברינים המבצעים את העבירות לשם תאוות בצע.
הנאשם טען, שמאז ביצוע העבירות הפסיק לבקר במגרשי כדורגל, ובקש להקל בעונשו בהתחשב בנישואיו הקרבים, הריונה של כלתו, ומצבו הכלכלי הרעוע.
לאחר ששמעתי הטיעונים, הגעתי למסקנות כדלקמן:
1. לצד עבירת הספסרות קבוע כעונש קנס בלבד, כפי שטענה התובעת. יחד עם זאת, התייחסותו של המחוקק לעבירות נלמדת מהעובדה, שניתן להטיל קנס השווה לקנס בגין עבירת פשע. חובתו של בית המשפט להוציא מן הכח אל הפועל כוונת המחוקק. ומשכך, חובתי לגזור על הנאשם קנס התואם את התכלית החקיקתית.
- העבירה שבצע הנאשם מקבלת משנה חומרה לנוכח הצטברותם של שני תנאים: האחד, שידול קטין לעבור את אותה עבירה, והשני העובדה שזמן לא רב קודם לכן עבר הנאשם עבירה זהה, ורק חודשים ספורים לפני העבירה דנן, נגזר עונשו בבית משפט השלום בתל אביב, והוא נידון לתשלום קנס מתון בסך 2,000 ש"ח. מבמ/1 עולה, כי הרשעתו הקודמת של הנאשם הייתה בגין שני מעשי עבירה, האחד מיום 28.09.02, והשני מיום 24.05.03. לטעמי, עובדה זו לכשעצמה, ובמיוחד כשהיא נלווית לעובדה שהנאשם שידל קטין לבצע את אותה עבירה, מוכיחה, שהנאשם עסק בספסרות באופן מתמשך, וללא מורא מאימת הדין. קנס המתון שהושת עליו בתיק הקודם, לא הביאו להפנים את החומרה שבמעשי העבירה, ולא הניאו מלחזור ולבצע את אותו מעשה אסור זמן קצר לאחר שנגזר עליו הדין.\
- יש לדעתי ליתן במקרה זה משקל בכורה לאינטרס הציבורי. חובה להחמיר בעונשו של הנאשם וזאת על מנת להשיג הרתעה אישית וכללית. ענישה כזאת תביע את עמדתו החד משמעית של בית המשפט, כי המנצלים רצונם של אוהדים להשיג כרטיסים, ועושים זאת על דרך ספסרות, יענשו על פי חומרת הדין. שאם לא כן יצא מבית המשפט מסר הרתעתי שלילי.
- יחד עם זאת, בית המשפט הגוזר את הדין איננו מתעלם מהנאשם הספציפי העומד בפניו, ומנסיבותיו האישיות.
- אני נותנת משקל לקולא להודאה מיד בהזדמנות הראשונה, לגילו הצעיר של הנאשם, לזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, לעובדה שמעבר להרשעתו הקודמת והרשעתו בתיק זה אין לחובתו הרשעות בפלילים, למצבו הכלכלי, ועל מנת לעודדו לתפקוד נורמטיבי, לא אמצה עמו את מלוא חומרת הדין.
לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן:
1. קנס בסך 10,000 ש"ח שישולם בעשרה תשלומים שווים, כשהראשון ישולם ב-10.05.06 ובכל עשירי לחודש לאחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו תעמוד היתרה לפירעון ב-17 לאותו חודש.
2. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 20,000 ש"ח שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.
3. לא ישולם הקנס ו/או לא תחתם ההתחייבות יאסר הנאשם ל-120 יום.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום
ניתן היום
ב' אייר תשס"ו
,
30 אפריל 2006
במעמד הצדדים.
קלדנית: אורלי אמברצ'י